Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 115b

אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר: ''אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי'' – חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ.

Traduction

the owner of the wine has the right to collect only his wage, i.e., compensation for the effort he put into salvaging the honey. He is not, however, entitled to compensation for the wine itself. But if the owner of the wine said: I will salvage your honey and you will pay me the value of my wine, the owner of the honey is obligated to pay him compensation for the wine.

Rachi non traduit

אין לו אלא שכרו. שכר כלי ושכר פעולה:

שָׁטַף נַחַל חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מָאתַיִם, וְהִנִּיחַ זֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵירוֹ – אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: ''אֲנִי אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת שֶׁלִּי'' – חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ.

Traduction

Similarly, if a river washed away his donkey and the donkey of another, and his donkey was worth one hundred dinars and the donkey of the other was worth two hundred, and the individual with the less valuable donkey abandoned his donkey and instead salvaged the donkey of the other, he has the right to collect only his wage, i.e., compensation for the effort he put into salvaging his fellow’s donkey. But if he said to the owner of the more valuable donkey: I will salvage your donkey and you will pay me the monetary value of mine in exchange, the owner of the more valuable donkey is obligated to pay the rescuer compensation for his donkey.

גְּמָ' וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: מֵהֶפְקֵירָא קָא זָכֵינָא! מִי לָא תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה טָעוּן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וְרָאָה שֶׁהֵן מִשְׁתַּבְּרוֹת, לֹא יֹאמַר: ''הֲרֵי זֶה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַל פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי'', וְאִם אָמַר – לֹא אָמַר כְּלוּם?

Traduction

GEMARA: And why does one who pours out wine have the right to collect only this wage? Let him say to the owner of the honey: I have acquired your honey from ownerless property. Isn’t it taught in a baraita: One who was laden with jugs of wine and jugs of oil and saw that they were breaking and their contents were leaking out should not say: This is hereby separated as teruma and tithe for the produce that I have in my house. And even if he said this, it is as though he did not say anything. The fact that one cannot separate produce that is about to be lost as teruma or tithe indicates that such property is considered ownerless.

Rachi non traduit

גמ' ולימא ליה מהפקירא זכינא. דבש שלך היה הולך כולו לאיבוד והריני כמציל מן ההפקר ואמאי אין לו אלא שכרו כוליה דבש לישקול וגבי חמור ליכא למימר הכי דיכול להצילה הוא:

משתברות. והכל נשפך ביחד:

לא אמר כלום. אלמא כיון דלאיבוד אזל לית בהו זכייה והפקירא הוא:

Tossefoth non traduit

הרי שהיה טעון כדי יין וכדי שמן לא יאמר הרי הן כו'. וא''ת אפי' אין משתבר נמי לא יאמר דאסור לתרום אלא מן המוקף וי''ל דנקט משתברות משום דבעי למיתני סיפא ואם אמר לא אמר כלום א''נ בשבתות וימים טובים איירי שמותר לתרום שלא מן המוקף כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג:):

כִּדְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ; הָכִי נָמֵי, כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ.

Traduction

The Gemara answers that it is as Rabbi Yirmeya says in a different context, that the ruling discussed there is referring to a case where the basket of the olive press was wrapped around it so that the barrel would not break completely, and some of the contents would remain inside. So too, here, the mishna issued its ruling only when the basket of the olive press was wrapped around the honey barrel so that it would not break completely, and the contents are therefore not rendered ownerless.

Rachi non traduit

כדאמר ר' ירמיה. לקמן:

בעקל. דדובשא כרוך עליה חבית של דבש קשורה בעקל ולא ישפך הכל אלא מנטף מעט מעט וליכא הפקר:

וְאִם אָמַר – לֹא אָמַר כְּלוּם? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וּמָעוֹת בְּיָדוֹ וְאַנָּס כְּנֶגְדּוֹ, לֹא יֹאמַר: ''הֲרֵי פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי מְחוּלָּלִים עַל מָעוֹת הַלָּלוּ'', וְאִם אָמַר – דְּבָרָיו קַיָּימִין!

Traduction

The Gemara challenges the baraita that stated: And even if he said that the wine or oil is separated as teruma or tithe, it is as though he did not say anything. But isn’t it taught in a different baraita: If one was traveling on the road and had money in his possession, and he saw a ruffian moving toward him, he should not say: The second-tithe produce that I have in my house is hereby desacralized onto these coins, i.e., the sanctity of the produce is hereby transferred to the coins. But if he said so, his statement stands, and the produce is desacralized while the coins attain the sanctity of the second tithe.

Rachi non traduit

הרי פירות. של מעשר שני שיש לי בתוך ביתי מחוללין כו':

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל. אִי בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל, לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לֹא יֹאמַר? בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק.

Traduction

The Gemara answers: Here we are dealing with a case where he is capable of saving his money from the ruffian and that is why he may transfer the sanctity of the second tithe to the coins. The Gemara asks: If it is a case where he is capable of saving the money, why should he not say that the produce should be desacralized ab initio? The Gemara answers: It is a case where he is capable of saving the money only with difficulty. Consequently, he should not transfer the sanctity of the second tithe to the coins, as it may be lost; but if he does so, the transfer takes effect, as it is not certain that the money will be lost.

וְכֹל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶפְסֵידָא, לְכַתְּחִלָּה לֹא יֹאמַר? וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר חָבִיּוֹת שֶׁל טֶבֶל טָמֵא, וְרָאָה אַחַת מֵהֶן שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּתָה, אוֹמֵר: ''הֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תֵּשַׁע חַבְרוֹתֶיהָ''. וּבְשֶׁמֶן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן!

Traduction

The Gemara asks: And is it so that wherever there is a potential loss one should not say that the sanctity is transferred to the money ab initio? But isn’t it taught otherwise in the following baraita: If one had ten barrels of ritually impure, untithed wine, i.e., first-tithe wine from which the teruma of the tithe had not yet been separated, and he saw that one of them had broken and that its contents were leaking out, or that it had been exposed and is forbidden for consumption, he may say: This barrel is hereby separated as the teruma of the tithe for the other nine barrels. But with regard to oil, he should not do so due to the priest’s loss.

Rachi non traduit

וכל היכא דאיכא. קצת הפסד וליכא איבוד לגמרי כי הכא דמוקמת לה בשיכול להציל ע''י הדחק ושמא יציל:

לכתחלה לא יאמר. בתמיה:

הרי שהיו לו. ללוי:

עשר חביות של טבל. הטבול לתרומת מעשר והוא טמא דתרומת מעשר דידיה לא חזיא לכהן לשתיה אלא לזלף ולקמיה מוקי לה ביין חדש דלא חזי כולי האי לזלף דלא אלים ריחא ופסידא פורתא הוא דאיכא כמו זה שיכול להציל על ידי הדחק:

ה''ג. אומר הרי היא תרומת מעשר על תשע חברותיה:

שמן דתרומה טמאה. חזי להדליק וכי מפסיד לה לכהן איכא פסידא טובא:

Tossefoth non traduit

וכל היכא דאיכא פסידא לכתחלה לא. ל''ג ליה כדפי' הקונט' דהא בברייתא דמייתי נמי אסור לכתחלה היכא דאיכא הפסד כהן דקתני ובשמן לא יעשה וא''כ לעיל נמי דאיכא הפסד כהן שפיר אסור לכתחלה אלא אמאי דקאמר לעיל דאפי' דיעבד לא אמר כלום פריך:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ. בִּשְׁלָמָא שֶׁנִּשְׁבְּרָה – חַזְיָא, אֶלָּא נִתְגַּלְּתָה – לְמַאי חַזְיָא?

Traduction

The Gemara answers that Rabbi Yirmeya said: The baraita issued its ruling only when the basket of the olive press was wrapped around the barrel so that some of its contents would remain inside. The Gemara asks: Granted, this rationale applies to a barrel that was broken, as the remaining contents are still fit for use, but with regard to a barrel that was exposed, for what use is it fit?

Rachi non traduit

כשעקל בית הבד כרוך עליה. דלא חשיב פסידא כולי האי כגון זה שאין יכול להציל אלא ע''י הדחק:

למאי חזיא. ואפ''ה קתני אומר הרי הוא תרומה אלמא להפסד מועט לא חששו:

Tossefoth non traduit

אלא נתגלתה למאי חזיא. אבל משמן לא פריך דקתני בשמן לא יעשה אבל התרומה חלה וכי נתגלתה למאי חזיא דאיכא למימר דחזיא להדלקה ומ''מ איכא הפסד כהן כיון שאין יכול להדליק בו כי נתגלתה אלא בטורח כי צריך שלא יגע בשמן כלל ולא בכלי במקום שיש שמן:

וְכִי תֵּימָא חַזְיָא לְזִילּוּף, וְהָתַנְיָא: מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁפְּכֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וְלֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט; וְלֹא יְרַבֵּץ בָּהֶן אֶת הַבַּיִת; וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶם אֶת בְּהֶמְתּוֹ, וְלֹא בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ!

Traduction

And if you would say that the exposed wine is fit for sprinkling, in order to spread its pleasant aroma, isn’t it taught otherwise in the following baraita? With regard to water that was exposed, one may not pour it out in the public domain, nor mix clay with it, nor settle dust with it by sprinkling it in a house, nor give it to his animal to drink, nor give it to the animal of another. This proves that exposed liquids may not be used even for sprinkling.

Rachi non traduit

לא ישפכם. שלא יעבור עליהם אדם יחף ויכנס ארס של נחש ברגלו ע''י מכת צרור וימות:

(ולא יגבל בהן את הטיט) ולא ישקה בהן לבהמתו. משום סכנת נפשות שמא ישחטנה אחרי כן:

Tossefoth non traduit

ולא ישקה מהן לבהמה. פי' בקונטרס שמא ישחטנה ואיכא סכנת נפשות. ואין נראה דאפי' לבהמה טמאה לא ישקה משום בל תשחית כדמשמע בפרק ב' דע''ז (דף ל:

ושם) דמוקי התם הא דתניא שמותר להשקות לבהמתו בשונרא שאין קשה לה ופריך א''ה דחבירו נמי ומשני כחיש דידיה נמי כחש הדר בריא מדפריך דידיה נמי כחיש משמע דאסור משום בל תשחית ועוד מדלא מוקי לה בכל בהמה טמאה שאין לחוש שמא ישחטנה משמע דבשאר בהמות טמאות דקשה לה אסור משום בל תשחית ומיהו י''ל דבשאר בהמות טמאות לא בעי לאוקומי משום דאטו בשופטני עסקינן שמשקין לבהמה דבר שמתה על ידן:

דְּעַבַּר לָהּ בִּמְסַנֶּנֶת, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה – דְּתַנְיָא: מְסַנֶּנֶת, יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְגוּלָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה – אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹנָה מְגוּלָּה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי; לְפִי שֶׁאֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ דּוֹמֶה לִסְפוֹג, וְצָף וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ.

Traduction

The Gemara answers: The wine is fit for use because he passed it through a strainer, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, as it is taught in a baraita: A vessel covered with a strainer is subject to the halakha of exposure if the vessel is left unsupervised. Rabbi Neḥemya said: When is this so? It is so when the lower vessel, in which the liquid collects after passing through the strainer, is exposed. But when the lower vessel is covered, even if the upper vessel is exposed, it is not subject to the halakha of exposure, because the venom of a snake is like a sponge in that it floats and stays in place.

Rachi non traduit

מסננת. כלי ע''ג כלי ונותנין השמרים בתוך העליון והוא ככברה והיין מסתנן מאליו:

יש בה משום גילוי. צריך לכסות העליון כדי שלא ישתה בו נחש ואף על פי שהיין מסתנן והולך חיישינן שמא יעבור הארס עם היין לתוך הכלי וכ''ש כשהתחתון מגולה:

Tossefoth non traduit

אימתי בזמן שהתחתונה מגולה. וא''ת א''כ פשיטא דיש בהן משום גילוי דהוי כשאר מגולין וי''ל דס''ד שהנחש ירא לבא מפני הקול שהוא שומע שנופל היין ממסננת לתחתונה כדאמרינן בפ''ב דע''ז (דף ל:) טיף טיף אין בו משום גילוי קמ''ל דכה''ג שרואה היין שנשפך בבת אחת לכלי התחתון אין מתיירא להיות סבור שהוא קול בני אדם אלא סבור שכך מסננין את היין:

לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא טְרָקוֹ, אֲבָל טְרָקוֹ – אָסוּר?

Traduction

The Gemara questions this explanation: Wasn’t it stated with regard to Rabbi Neḥemya’s ruling that Rabbi Simon says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: They taught Rabbi Neḥemya’s ruling only where one did not mix it, but if one mixed the wine, any venom found in it becomes capable of penetrating the strainer? Consequently, the wine remains forbidden even if it is passed through a strainer.

Rachi non traduit

שלא טרקו. בשלא עירבו אדם וכגון הך מסננת שאין איש נוגע בה:

אבל טרקו אסור. והכא בהך חבית כי מערה ושדי ליה מחבית למסננת מטריק ומתבלבל הארס עם היין ויוצא דרך המסננת לכלי:

הָתָם נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּמַנַּח מִידֵּי אַפּוּמָּא דְחָבִיתָא, (דְּשָׁפֵי) [וְשָׁפֵי] לֵיהּ.

Traduction

The Gemara answers: There, too, it is possible to prevent the venom from mixing with the wine by placing something upon the mouth of a barrel that will filter it slowly so that the venom will not penetrate the strainer, and the wine may therefore be used.

Rachi non traduit

דמנח מידי. בגד או שולי כברה על פי חבית ושפי ליה ומסננו בנחת שפי לשון שופך כמו השופה יין (לתמרי) [לחבירו] בבא מציעא (דף ס. ע''ש) רודיי''ר:

וְרַבִּי נְחֶמְיָה – (מִטָּמֵא אַטָּמֵא) מִי תָּרְמִינַן?

Traduction

It has now been established that the baraita, which states that if one’s barrel of untithed, impure wine is breaking, he may separate it as teruma of the tithe for other barrels of untithed, impure wine, may be explained in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya. The Gemara asks: And according to Rabbi Neḥemya, may we separate teruma from impure produce for other impure produce?

Rachi non traduit

ורבי נחמיה. ואי ההיא די' חביות רבי נחמיה היא:

מי תרמינן. מן הטמא על הטמא:

וְהָתַנְיָא: תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא; אֲבָל לֹא מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא לֹא הִתִּירוּ לִתְרוֹם, אֶלָּא בְּשֶׁל דְּמַאי! הָכָא נָמֵי בְּשֶׁל דְּמַאי.

Traduction

But isn’t it taught in another baraita: One may separate teruma from produce that is impure for other produce that is impure, and from produce that is pure for other produce that is pure, and from produce that is pure for produce that is impure, but not from produce that is impure for produce that is pure. Rabbi Neḥemya says: Even with regard to separating from produce that is impure for produce that is impure, the Sages permitted one to separate teruma in this manner only in the case of doubtfully tithed produce [demai]. Consequently, how can the aforementioned baraita unequivocally permit one to separate impure wine as teruma of the tithe for other impure wine? The Gemara answers: Here too, in the baraita, it is discussing a case of demai.

Rachi non traduit

אלא בשל דמאי. הקילו משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן וכבר נתעשר:

אָמַר מָר: וּבְשֶׁמֶן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן. מַאי שְׁנָא שֶׁמֶן – דְּרָאוּי לְהַדְלִיק? יַיִן נָמֵי רָאוּי לְזִילּוּף! וְכִי תֵּימָא זִילּוּף לָאו מִילְּתָא הִיא, וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: שׁוֹתִין מִלּוֹג בְּסֶלַע, וּמְזַלְּפִין מִלּוֹג בִּשְׁתַּיִם!

Traduction

The Gemara discusses the continuation of the baraita cited previously: The Master said in the baraita: But with regard to oil, he should not do so, due to the priest’s loss. The Gemara asks: What is different about a leaking barrel of impure oil, which one may not separate as teruma, because if he does so the priest will suffer a loss? That case is different because the impure teruma oil is fit to be used to kindle a fire, and the priest will now not receive that oil. The Gemara challenges: But wine is also fit to be used, as the priest is able to sprinkle it in order to impart a pleasant aroma. Why is there is no concern that the priest will suffer a loss? And if you would say that sprinkling is nothing, i.e., it is insignificant, doesn’t Shmuel say in the name of Rabbi Ḥiyya: One drinks from a log of wine worth one sela, and one sprinkles from a log of wine worth two sela, which indicates that there is greater benefit in sprinkling wine than in drinking it?

Rachi non traduit

שותין מלוג בסלע ומזלפין מלוג בשתים. לשתיה אם ימצא יין בזול לוג בסלע יקח אבל לזלף יקח אפי' ביוקר הלוג בשתים סלעים דהנאה יתירא היא:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחָדָשׁ. וְהָא רָאוּי לְיַשְּׁנוֹ! אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה.

Traduction

The Gemara answers: Here we are dealing with new wine that has not yet developed an aroma and is therefore not fit for sprinkling. The Gemara counters: But isn’t it fit to allow it to age so that it will become fit for sprinkling? The Gemara responds: If one waits for it to age, he might come to experience a mishap with it, as he will forget that it is impure teruma, which is forbidden for consumption.

Tossefoth non traduit

אתי לידי תקלה. ומסיק אי חיישי' לתקלה תנאי היא והא דאמר בפ''ק דשבת (דף יז:
ושם) גבי י''ח דבר גידולי תרומה כתרומה בו ביום גזרו ומפרש התם טעמא משום תרומה טמאה ביד כהן דילמא משהי לה ואתי לידי תקלה והתם ליכא מאן דפליג דכ''ע אית להו י''ח דבר אור''י דשאני התם דפעמים שמשהה אותה ביותר ואין זורעה באותה שנה שאירע שום דבר שלא יזרע בעת הזרע וימתין עד שנה אחרת אבל הכא לעולם יכול הוא לעשות זילוף אחר שיתיישן מעט ועוד יש מתרץ דשאני התם דבההיא גזירה ליכא הפסד כהן דכי היכי דהויא תרומה מעיקרא ה''נ הויא אחר שזורעה ולכך לכ''ע חיישינן לתקלה אבל הכא דאיכא הפסד לגמרי שתשפך הכל איכא מאן דלא חייש לתקלה ולפי' זה קשה דקאמר בפרק כל שעה (פסחים דף לג: ושם) מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאה ואמר אביי עלה משמיה דרבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא לא שנו אלא פת אבל חיטין לא שמא יבא בהן לידי תקלה ורבי יוחנן אמר אפי' חיטין ומוקמינן לה בשליקתא ומאיסתא מכלל דרב הונא אפילו בשליקתא ומאיסתא לא הוה שרי אלמא משום תקלה מפסדי ליה לכהן לגמרי וי''ל דלא פליגי דרב הונא לא איירי בשליקתא ואיהו נמי שרי בענין זה והשתא ליכא פסידא כיון דיכול לשלקו ולמאסו ולהחזיק בהן:

שֶׁמֶן נָמֵי אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה! דְּמַנַּח [לֵיהּ] בִּכְלִי מָאוּס. יַיִן נָמֵי מַנַּח לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס! הַשְׁתָּא לְזִילּוּף קָא בָּעֵי לֵיהּ, בִּכְלִי מָאוּס קָא מַנַּח לֵיהּ?!

Traduction

The Gemara asks: Oil should also be subject to the concern that one might come to experience a mishap with it, as he might forget that it is forbidden and mistakenly drink it. The Gemara explains: The halakha is that the priest must place the oil in a foul vessel, and there is no concern that he will consume it, as such oil is used only for kindling. The Gemara asks: Let the wine also be placed in a foul vessel, in which case there would be no concern that he would drink it. The Gemara responds: Now that he desires to use it for sprinkling, would he place it in a foul vessel? This would ruin its aroma. Consequently, the wine may not be kept due to concern over a possible mishap, while the oil may be kept.

וְתַקָּלָה עַצְמָהּ תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא: חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנִּטְמֵאת – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

Traduction

The Gemara notes: And the concern with regard to a mishap itself is a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: With regard to a barrel of teruma wine that became impure and is therefore forbidden for consumption, Beit Shammai say:

Rachi non traduit

תקלה. לשתותן והרי היא טמאה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source